טלי פיירשטיין

מיקוד שיווקי למרצים

*שם:  
*טלפון:  
אימייל:  
*הערה:  

  • הפעלות והדגמות במהלך הרצאה | איך יוצרים חוויה שזוכרים אותה?

     

    הפעלות והדגמות במהלך הרצאה 
    איך יוצרים חוויה שזוכרים אותה
    המטרה: חוויה
    מרצים רבים מבקשים לשלב בהרצאתם הפעלות או הדגמות על מנת להשיג מטרות שונות
    מטרות כמו הקפצת קשב, הטמעת החומר, הדגמה חיה של הנושא, צריבת הידע בזיכרון השומע באופן טוב יותר, הנעה לפעולה והדגשת החוויה – הן מטרות שאפשר להשיג אותן מהר יותר וטוב יותר עם נעזרים בהפעלה והדגמה ולא רק בדיבור. 
    כידוע שככל שאנו משתמשים ביותר חושים, מתעצמת חווית הלימוד- הופכת למשמעותית יותר ונחקקת בזיכרון השומע .  הרבה פעמים יצירת חוויה בהרצאה היא זו שמייצרת עבורינו את אותן המטרות שנרשמו בפסקת הפתיחה. לכן באחריותינו, המרצים למצוא את אותם מפתחות לחוויית שומע על מנת לייצר את המשמעות הזו וההנעה לפעולה שאנו מחפשים.
    חוויה נוצרת מהמקום עצמו שבו ההרצאה מתקיימת, ומהאווירה הכללית של האירוע המושפעת ממוסיקה שמושמעת, מאוכל טוב ומאפקטים נוספים, אך 
    במאמר זה נדבר על חוויה שנוצרת מהפעלות, משימות והדגמות שאנחנו כמרצים יכולים לעשות בהם שימוש על מנת שהשומע יעבור תהליך מסוים ויצא קצת אחרת בסוף ההרצאה שלנו.  
    היריעה קצרה מלנסות להכיל את כל השטיקים והטריקים, אך הנה עקרונות מנחים להתחיל איתם. 
    להתניע מנועים
    הפעלות שמטרתן לשבור קרח ולחמם את הקהל בתחילת ההרצאה. 
    ההפעלות הבאות נמסרות בקווים כלליים אך המטרה הסופית היא לייצר את אותה כימיה שכל כך חשובה, כבר בהתחלה. 
    טכניקה ראשונה- לערב את הקהל:
    1. לבקש מהם לספר מדוע הם הגיעו להרצאה: לכל הרצאה, הסיבות שבגינן האנשים מגיעים הם מגוונות אך בסופו של דבר יושבות על כאב (צורך) די זהה.  אפילו אם זו הרצאות נחמדות וכיפיות בנושא סטיילינג או היסטוריה של המערב הפרוע יושבות על צורך מאד ברור (סטיילינג – להראות יותר טוב, יותר נחשקים. מערב פרוע – הצורך לדעת, רצון בחברה, רצון להעשיר את עצמנו – שכולם יושבים על המקום המאד פנים של להרגיש יותר טוב עם עצמנו ). השיתוף הזה של הקהל עוזר לשבור את הקרח לחדד את המעורבות ואת הקשב.  
    2. פתיח מעניין – הסיפור מאחורי ההרצאה. 
    לכל מרצה יש סיפור איך הוא הגיע להרצות בנושא שבו הוא מרצה. תמיד יש שם משהו שהוא "מסע" – שהמרצה יצא אליו לפני שנים ופרי המסע הזה הוא ההרצאה. 
    בסיום הסיפור (וזה לא חייב להיות מאד ארוך) המרצה מבקש מהקהל להגיב. בדרך כלל אנשים נוספים ישתפו את הקהל כולו בפרטים מה"מסע" שלהם , מה שמייצר הזדהות, רותם את הקהל לחזון ולראיית העולם של המרצה ומסייע למרצה לקחת את המושכות לכיוונים שהוא מעוניין בהם. 
    3. לבקש מהקהל לבצע משימה ישר בתחילת ההרצאה
    ממש בהתחלה, בדקות הראשונות, לפני שעוד שמבינים מה בדיוק הולך לקרות, אפשר לבקש מהקהל לעשות משהו בכדי לחדד פואנטה שחשוב להעביר אחר כך. 
    למשל בהרצאות / סדנאות הקשורות להעצמה אפשר לבצע הפעלה שאני קוראת לה "קפיצת הפישפש" מבקשים מהקהל להוציא דף ועט ולנעוץ את העט בדף כך שיושארו נקודות קטנות במשך חצי דקה. החלק החשוב הוא שלפני שמתחילים כל אחד צריך להגיד את מספר הפעמים שהוא חושב שהוא יצליח לדקור את הדף במשך חצי דקה (לא חייבים להגיד בקול רם, אם יש הרבה אנשים – אפשר להנחות את הקהל לרשום בראש הדף את המספר הזה) . 
    ברוב הפעמים האנשים אומרים מספר שהוא מחצית מהמספר האמיתי שמצליחים לדקור את הדף בעזרת העט. (רובם אומרים בין 30-50 כשבפועל אנשים מצליחים לדקור את הדף עם העט בין 60-120 פעם) 
    מה שמוכיח לכולם שאנחנו יכולים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומדמיינים. 
    ניסיון 1,2 ניסיון
    הפעלות אלו מטרתן להתנסות בחומר שמועבר באופנים שונים. 
    1. חוברת הפעלה - חוברת שבה יש תרגילים מעשיים למשתתפי ההרצאה. למשל אם זו הרצאה בנושאים שיווקיים לעסקים קטנים,  אפשרי לעשות חוברת שבה החומר ירוכז והמשתתף יענה על עצמו בשאלות כמו – מה קהל היעד שלך ומה המטרה עסקית וכיו"ב 
    2. הדגמה וחיקוי – הדגמה חיה כלשהי וחיקוייה ע"י הקהל לאחר מכן בכדי להטמיע את הנלמד. למשל אם נרצה ללמד איך מציגים נכון את עצמנו בהצגה קצרה של דקה אחת, יהיה נכון לתת מספר עקרונות, להדגים לקהל איך זה מבוצע, לתת לקהל כמה דקות לכתוב כל אחד לעצמו את ההצגה העצמית שלו ואז לאפשר ל 2-3 אנשים להגיע לבמה אל מול כל האנשים ולדבר על עצמם במשך דקה.  
    הפעלה ברמת החוויה של הגוף 
    כאשר אנו רוצים להעניק תובנות למשתתפים בהרצאה ואפשר לעשות זאת 
    ע"י דמיון מודרך, הנחייה של מדיטציה או הרפיה. 
    תרגילים מסוג זה יכניסו את המשתתפים למצב תודעתי מסוים שיכול לשרת אותנו כמרצים במהלך ההרצאה אחר כך. 
    עוד פעולה שמעצימה את החוויה ע"י שימוש בגוף היא הליכה. למשל, בתיאטרון כיום ישנה הצגה שבה הקהל הולך ועובר כמה תחנות עד שהוא מגיע לאולם וזאת בכדי להמחיש את המסע שהגיבור עובר. אפשר להשתמש בזה בהרצאות כאשר יש חדר גדול יחסית ומספיק מקום – כך שאנשים יוכלו לעבור ממקום למקום.  למשל להתהלך בחלל, ולעצור מדי פעם, להביט בעיניים של מי שנקרה בדרכך ולחייך ואז להמשיך הלאה. 
    הפעלה נוספת היא להקים מתנדבים ולהביא אותם להדגמות חיות על הבמה. אפשר אחר כך לנתח את המצב שהיה, או לחזור עליו בקבוצות קטנות אם זה מתאפשר, אפשר כמובן ללמוד מהטעויות שעשה המתנדב ולהדגים איך לעשות את הפעולה שנעשתה נכון יותר. 
    הדגמות שמטרתן לרגש ולהניע לפעולה
    שימוש במוסיקה או בסרט עוצמתי , שמאד מרגשים ופועלים על עולמות הרגש  החבויים של אנשים. מיועד לתת השראה, להניע לפעולה, להעביר רגש מאד חזק. 
    כמובן יש שיטות מגוונות והפעלות רבות יש לכל מטרה.
    אפשר לקבל רעיונות ממאמרים שקוראים, או מחוויות שהיו לכם בהרצאה אחרת. 
    אפשר ללמוד רבות ממורים בבתי -הספר שנדרשים לא פעם לעבוד עם הפעלות.
    ומה שעובד על ילדים יעבור לא פחות טוב  גם על מבוגרים.  
    טכניקות של שאלת שאלות ומעורבות קהל
    בכל הרצאה שהיא ובכל נושא– חובה  לעבוד עם סט שאלות  מוכן מראש שמעורר דיון ומזמין את המשתתפים להיות מעורבים  בו . 
    לשלב show עם ערך: 
    הרצאה שבה המרצה מצחיק מאד, משוגע מאד, משחק הרבה (במלא מובן המילה של משחק) – היא הרצאה שרבים יזכרו אותה כ- wow"."  !!!
    אך בכדי שלא נשאר רק בshow  עצמו -רצוי להציב  גם ערכים אמתיים מתחומי הידע והמומחיות שלנו – כדאי להגיש את התוכן מאורגן היטב, מסודר וברור ובעיקר כזה שמאפשר למשתף לקחת משהו ישים לחייו. אפילו עם זו הרצאה על פוליטיקה או היסטוריה – רצוי להביא זווית כזו שבה האדם יכול ללמוד מהדברים שקרו -משהו על חייו בהווה.  
    לדוגמא: בהרצאה על חברו הטוב של האדם (הכלב) יהיה נפלא לא רק ללמוד את ההיסטוריה של ביות כלבים ואיך הם הפכו להיות כל כך מעורבים בחייהם של בני אדם, אלא גם ללמוד משהו על עצמנו כאנושות וחברה ואפילו כפרטים – ביחס שלנו לבעלי חיים ובדינאמיקה הזו שנוצרה במהלך השנים.
    יש עוד אפשרויות רבות לגרום לחוויה אצל השומע על מנת לגרום לו לזכור את הרצאתנו, לרגש אותו, להפעיל אותו ולבסוף לגרום לו להפוך להיות המשווק שלנו (כזה שמספר לאחרים על ההרצאה ושולח אותם להתנסות גם). 
    הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שבחירת ההפעלה הנכונה תלויה בכך שהגדרנו מראש את המטרה בצורה הנכונה .
    ב ה צ ל ח ה  
     
     

    המטרה: חוויה

    מרצים רבים מבקשים לשלב בהרצאתם הפעלות או הדגמות על מנת להשיג מטרות שונות
    מטרות כמו הקפצת קשב, הטמעת החומר, הדגמה חיה של הנושא, צריבת הידע בזיכרון השומע באופן טוב יותר, הנעה לפעולה והדגשת החוויה – 
    הן מטרות שאפשר להשיג אותן מהר יותר וטוב יותר עם נעזרים בהפעלה והדגמה ולא רק בדיבור. 

    כידוע שככל שאנו משתמשים ביותר חושים, מתעצמת חווית הלימוד- הופכת למשמעותית יותר ונחקקת בזיכרון השומע .  
    הרבה פעמים יצירת חוויה בהרצאה היא זו שמייצרת עבורינו את אותן המטרות שנרשמו בפסקת הפתיחה. 
    לכן באחריותינו, המרצים למצוא את אותם מפתחות לחוויית שומע על מנת לייצר את המשמעות הזו וההנעה לפעולה שאנו מחפשים.

    חוויה נוצרת מהמקום עצמו שבו ההרצאה מתקיימת, ומהאווירה הכללית של האירוע המושפעת ממוסיקה שמושמעת, מאוכל טוב ומאפקטים נוספים, 
    אך במאמר זה נדבר על חוויה שנוצרת מהפעלות, משימות והדגמות שאנחנו כמרצים יכולים לעשות בהם שימוש על מנת שהשומע יעבור תהליך מסוים ויצא קצת אחרת בסוף ההרצאה שלנו.  

    היריעה קצרה מלנסות להכיל את כל השטיקים והטריקים, אך הנה עקרונות מנחים להתחיל איתם. 

    להתניע מנועים
    הפעלות שמטרתן לשבור קרח ולחמם את הקהל בתחילת ההרצאה. 
    ההפעלות הבאות נמסרות בקווים כלליים אך המטרה הסופית היא לייצר את אותה כימיה שכל כך חשובה, כבר בהתחלה. 

    לערב את הקהל:
    1. לבקש מהם לספר מדוע הם הגיעו להרצאה: לכל הרצאה, הסיבות שבגינן האנשים מגיעים הם מגוונות אך בסופו של דבר יושבות על כאב (צורך) די זהה.  אפילו אם זו הרצאות נחמדות וכיפיות בנושא סטיילינג או היסטוריה של המערב הפרוע יושבות על צורך מאד ברור (סטיילינג – להראות יותר טוב, יותר נחשקים. מערב פרוע – הצורך לדעת, רצון בחברה, רצון להעשיר את עצמנו – שכולם יושבים על המקום המאד פנים של להרגיש יותר טוב עם עצמנו ). השיתוף הזה של הקהל עוזר לשבור את הקרח לחדד את המעורבות ואת הקשב.  
    2. פתיח מעניין – הסיפור מאחורי ההרצאה. לכל מרצה יש סיפור איך הוא הגיע להרצות בנושא שבו הוא מרצה. תמיד יש שם משהו שהוא "מסע" – שהמרצה יצא אליו לפני שנים ופרי המסע הזה הוא ההרצאה. בסיום הסיפור (וזה לא חייב להיות מאד ארוך) המרצה מבקש מהקהל להגיב. בדרך כלל אנשים נוספים ישתפו את הקהל כולו בפרטים מה"מסע" שלהם , מה שמייצר הזדהות, רותם את הקהל לחזון ולראיית העולם של המרצה ומסייע למרצה לקחת את המושכות לכיוונים שהוא מעוניין בהם. 
    3.  לבקש מהקהל לבצע משימה ישר בתחילת ההרצאהממש בהתחלה, בדקות הראשונות, לפני שעוד שמבינים מה בדיוק הולך לקרות, אפשר לבקש מהקהל לעשות משהו בכדי לחדד פואנטה שחשוב להעביר אחר כך. למשל בהרצאות / סדנאות הקשורות להעצמה אפשר לבצע הפעלה שאני קוראת לה "קפיצת הפישפש" מבקשים מהקהל להוציא דף ועט ולנעוץ את העט בדף כך שיושארו נקודות קטנות במשך חצי דקה. החלק החשוב הוא שלפני שמתחילים כל אחד צריך להגיד את מספר הפעמים שהוא חושב שהוא יצליח לדקור את הדף במשך חצי דקה (לא חייבים להגיד בקול רם, אם יש הרבה אנשים – אפשר להנחות את הקהל לרשום בראש הדף את המספר הזה) . 
    ברוב הפעמים האנשים אומרים מספר שהוא מחצית מהמספר האמיתי שמצליחים לדקור את הדף בעזרת העט. (רובם אומרים בין 30-50 כשבפועל אנשים מצליחים לדקור את הדף עם העט בין 60-120 פעם) מה שמוכיח לכולם שאנחנו יכולים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומדמיינים. 

    ניסיון 1,2 ניסיון
    הפעלות אלו מטרתן להתנסות בחומר שמועבר באופנים שונים.
    1. חוברת הפעלה - חוברת שבה יש תרגילים מעשיים למשתתפי ההרצאה. למשל אם זו הרצאה בנושאים שיווקיים לעסקים קטנים,  אפשרי לעשות חוברת שבה החומר ירוכז והמשתתף יענה על עצמו בשאלות כמו – מה קהל היעד שלך ומה המטרה עסקית וכיו"ב
     2. הדגמה וחיקוי – הדגמה חיה כלשהי וחיקוייה ע"י הקהל לאחר מכן בכדי להטמיע את הנלמד. למשל אם נרצה ללמד איך מציגים נכון את עצמנו בהצגה קצרה של דקה אחת, יהיה נכון לתת מספר עקרונות, להדגים לקהל איך זה מבוצע, לתת לקהל כמה דקות לכתוב כל אחד לעצמו את ההצגה העצמית שלו ואז לאפשר ל 2-3 אנשים להגיע לבמה אל מול כל האנשים ולדבר על עצמם במשך דקה.  

    הפעלה ברמת החוויה של הגוף 
    כאשר אנו רוצים להעניק תובנות למשתתפים בהרצאה ואפשר לעשות זאת ע"י דמיון מודרך, הנחייה של מדיטציה או הרפיה. תרגילים מסוג זה יכניסו את המשתתפים למצב תודעתי מסוים שיכול לשרת אותנו כמרצים במהלך ההרצאה אחר כך. עוד פעולה שמעצימה את החוויה ע"י שימוש בגוף היא הליכה. למשל, בתיאטרון כיום ישנה הצגה שבה הקהל הולך ועובר כמה תחנות עד שהוא מגיע לאולם וזאת בכדי להמחיש את המסע שהגיבור עובר. אפשר להשתמש בזה בהרצאות כאשר יש חדר גדול יחסית ומספיק מקום – כך שאנשים יוכלו לעבור ממקום למקום.  למשל להתהלך בחלל ולעצור מדי פעם, להביט בעיניים של מי שנקרה בדרכך ולחייך ואז להמשיך הלאה. הפעלה נוספת היא להקים מתנדבים ולהביא אותם להדגמות חיות על הבמה. אפשר אחר כך לנתח את המצב שהיה, או לחזור עליו בקבוצות קטנות אם זה מתאפשר, אפשר כמובן ללמוד מהטעויות שעשה המתנדב ולהדגים איך לעשות את הפעולה שנעשתה נכון יותר. 

    הדגמות שמטרתן לרגש ולהניע לפעולה
    שימוש במוסיקה או בסרט עוצמתי , שמאד מרגשים ופועלים על עולמות הרגש  החבויים של אנשים. מיועד לתת השראה, להניע לפעולה, להעביר רגש מאד חזק. כמובן יש שיטות מגוונות והפעלות רבות יש לכל מטרה.
    אפשר לקבל רעיונות ממאמרים שקוראים, או מחוויות שהיו לכם בהרצאה אחרת. 
    אפשר ללמוד רבות ממורים בבתי -הספר שנדרשים לא פעם לעבוד עם הפעלות.
    ומה שעובד על ילדים יעבור לא פחות טוב  גם על מבוגרים.  

    טכניקות של שאלת שאלות ומעורבות קהל
    בכל הרצאה שהיא ובכל נושא– חובה לעבוד עם סט שאלות מוכן מראש שמעורר דיון ומזמין את המשתתפים להיות מעורבים בו. 

    לשלב show עם ערך
    הרצאה שבה המרצה מצחיק מאד, משוגע מאד, משחק הרבה (במלא מובן המילה של משחק) – היא הרצאה שרבים יזכרו אותה כ- wow. 
    אך בכדי שלא נשאר רק בshow  עצמו -רצוי להציב גם ערכים אמתיים מתחומי הידע והמומחיות שלנו – כדאי להגיש את התוכן מאורגן היטב, מסודר וברור ובעיקר כזה שמאפשר למשתף לקחת משהו ישים לחייו. 
    בכל הרצאה אפשר וראוי להביא זווית כזו שבה האדם יכול ללמוד ולקחת מהנושא משהו על חייו.
    לדוגמא: בהרצאה על חברו הטוב של האדם (הכלב) יהיה נפלא לא רק ללמוד את ההיסטוריה של ביות כלבים ואיך הם הפכו להיות כל כך מעורבים בחייהם של בני אדם, אלא גם ללמוד משהו על עצמנו כאנושות וחברה ואפילו כפרטים – ביחס שלנו לבעלי חיים ובדינאמיקה הזו שנוצרה במהלך השנים.

    סיכום
    יש עוד אפשרויות רבות לגרום לחוויה אצל השומע על מנת לגרום לו לזכור את הרצאתנו, לרגש אותו, להפעיל אותו ולבסוף לגרום לו להפוך להיות המשווק שלנו (כזה שמספר לאחרים על ההרצאה ושולח אותם להתנסות גם). הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שבחירת ההפעלה הנכונה תלויה בכך שהגדרנו מראש את המטרה בצורה הנכונה.

    ב ה צ ל ח ה    

     


     
BizMakeBiz פותח ע"י